Skip to content

מפגש מזרח-מערב

בשבוע שעבר דיברתי על השיר החדש של Natasha Khan שיצא לקראת אלבומה החדש.
תודה ליובל חורי שהפנה את תשומת ליבי לפרויקט של אותה נטשה, בשם Sexwitch.

בספטמבר האחרון נטשה חברה ללהקה האנגלית TOY לפרויקט שהוליד 6-קטעי psych-folk שכוללים עיבודים לשירי עם ממרוקו, איראן, תאילנד וארה"ב.

האלבום פותח בעיבוד לשיר האיראני “Ghoroobaa Ghashangan”.
נטשה נכנסת לשיר עם טון מהדהד, ולאורך כל הקטע, שתורגם לאנגלית, ניתן לשמוע ברקע את נטשה עם קול עולה ויורד, שמכניס אותנו לתחושה העממית של שיר איראני.


העיבוד הבא שייך לשיר אהבה מרוקאי.
הלהקה עשתה פה עבודה מצוינת עם התופים, שביחד עם השירה מכניסים אותנו לאווירה שבטית, התחושה שמתקבלת מהשילוב מאוד אותנטית.

ב-1:39 נכנס בס ליין מחוספס ששאב אותי לתוך השיר, חוזר בריפיט לאורך כמעט כל הקטע ובא בצורות שונות בשאר האלבום, אך עם אותו סאונד כבד (עוד אחד יפיפיה אפשר למצוא ב-Kassidat El Hakka).

 

Kassidat El Hakka אומנם איראני במקור, אבל הרגשתי שאני עומד על קצה הפירמדות במצרים, בזכות הגיטרה המהפנטת לאורך כל השיר.

הבחירה הטובה ביותר שעשו באלבום הזה היא ללמוד את כל הטקסטים והמנגינות, להיכנס לאולפן ולהקליט הכל בטייק אחד.
רק ככה זכינו לקבל קטע אורגזמי של נטשה חמש וחצי דקות לתוך השיר, וצרחות ששרפו את המיקרופון ב-7:37, אל תפספסו את הקטע הזה.

 

War In Peace זה סוף הערב,
האורות נכבים, הבר כבר התרוקן, הבירה כבר מזמן הפסיקה להישפך.
השיר הזה הוא אתחנתא רגע לפני הסיום מהעולם האתני-מזרחי, זו בחירה מצוינת בשיר פולק אמריקאי מערבי לחלוטין.

 
זה נהדר לשמוע מוזיקאים מערביים עושים מוזיקה מזרחית.
הרי ברור שזה היה יושב יותר טוב על הרכב כלשהו באפגניסטן, אבל התוצר הזה מאפשר לנו לבחון ולהיחשף למפגש בין שתי עולמות שונים, פיצוץ מטאורי בין-תרבותי, וזה אומנם לא הדבר הכי מדויק, אבל זה מרענן לנו את הצלילים שנכנסים לנו לאוזניים.

MO RAYON הביא השבוע לעולם מתנה בשם Fufi Moods.
לייבל חדש שאותו הוא מגדיר כ-"my new very popular record label" בתוספת טעימה אישית שלו, 4 קטעים תחת אותו השם.
למי שעוד לא נחשף לקרקס ההזיות של מו – תבדקו את זה.

 

תפסתי אותו לשיחה קצרה וניסיתי לחלץ בשבילכם קצת מידע, ולא, אין הרבה כזה כרגע.

 

זה אמביינטי בטירוף, שונה לחלוטין מכל מה שהוצאת עד היום, מאיפה זה בא?

 

מו: זה מתבשל כבר הרבה זמן.
יש לי חברים שעושים מוסיקה בוויב הזה והרגשתי שחסר את זה קצת בארץ, אז החלטתי להרים את הכפפה הדיגיטלית.
אז לאט לאט זה קורה, זאת רק ההתחלה.

 

וואט דה הל איז Fufi?

 

מו: פופי זה מצב רוח וסלנג מסוים.

 

מה היית רוצה להגיד למישהו לפני שהוא לוחץ פליי?

 

מו: טייק איט איזי.

 

אז קחו את זה לאט, או שלא, זה לא משנה, אתם תשקעו בזה.
אה ותעקבו!

 

ואם ב-MO RAYON עסקינן,
השבוע הקולקטיב L.B.T, אליו הוא משתייך, הוציא עוד פרק בעולם הקסום שלהם, כנסו אליו, הוא מרתק.

קותימאן ממשיך לחבר מוזיקה מרחבי העולם והפעם 20 קטעי מוזיקה שונים ביחד עם הזמרת פרינסס שואו.
קותי עושה זאת בצורה שנותנת לי תחושה שאלו הקלטות של המוזיקה שלו.
עוד פורסם כי הצמד עובד ביחד על אלבום הבכורה של פרינסס.

פרינסס שואו היא סמנתה מונטוגמרי, אישה בת 38, עובדת כמטפלת סיעודית, גרה בשכונת עוני קשה בניו-אורלינס.
קותימאן מצא את הזמרת האנונינימית ברשת והחליט לחשוף אותה לעולם.
על סמנתה צולם סרט דוקומנטרי, אותו תוכלו לראות במספר מצומצם מאוד של הקרנות.
לרכישת כרטיסים ולמידע נוסף על הסיפור הנפלא הזה – כנסו לכאן.

אל
תדלגו
על
השיר
הבא

M83  של אנתוני גונזלס עם שיר חדש לקראת האלבום Junk.
התפניתי לשמוע את הקטע באחד הערבים השבוע, על המיטה לפני השינה, לא מצאתי סיבה להירדם.
הוא חודר מתחת לכל שכבות ההגנה.
סינת' סוחף, כינורות רגישים, מילים ושירה מדכאים להחריד – זה כל מה שהיה צריך בשביל לתפוס לי את הלב.
אחת התגובות ביוטיוב ציינה שהשיר נתן לו ויייב של פינק פלויד, מדויק.
כמה נפלא שעוד עושים מוזיקה כזאת.

האלבום Junk יראה אור ב-8 באפריל, אנחנו נהיה שם!


את הסרטון הבא שיתף רועי כפרי בפייסבוק וסיכם במילה אחת "FUCK".
האנימציה יוצאת מגדר הרגיל, לפרקים (לדוגמה – הציפורים והחתול) נתן לי תחושה של "המסע המופלא" ולרגעים אחרים הרגשתי שאני בתוך סיוט שלי עצמי.

 

זה אומנם לא קטע מוזיקלי, אבל הקולות שהגוף שלכם עשוי להוציא בזמן הצפייה עלולים להיחשב כמוזיקה באוזני מישהו אחר.

בשיחה על מקורות ההיפ-הופ, הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא ההרכב A Tribe Called Quest.
ולא בגלל שהם עשו משהו שאף אחד בתקופתם לא עשה, אלא כי הם הדוגמא הטובה ביותר בשבילי להיפ-הופ אולדסקול הארדקור, שנות ה-90 הכי קלאסי ונגיש שאני מכיר.

 

רק בנובמבר האחרון הם התאחדו על הבמה והוציאו מהדורה חדשה של האלבום הראשון שלהם ובשבוע האחרון התבשרנו שכל הכיף הזה ייעצר כאן.

 

Phife Dawg, בגיל 45, נכנע למחלת הסכרת.
התקווה לחזרה לחיים של ההרכב תישאר אך ורק בגדר תקווה.

בפתיחת האלבום Midnight Marauders פייפ מראה לנו מה A Tribe Called Quest  רפרזנט. (zent)

מארק פריצ'רד עם רצועה חדשה מאלבום חדש בשם Under The Sun שיצא ב-13 במאי, אבל עזבו הכל, Thom Yorke בהופעת אורח נדירה בשיר Beautiful People.

בציפיה לאלבומם החדש של רדיוהד, כל דבר כזה יכול לתת אוויר לנשימה, במיוחד כשמדובר ביורק שר בליווי של עצמו בפיצ' נמוך.

הגילוי של השבוע מגיע מאמן אלקטרוני צרפתי בשם Valentin Stip.
לולנטין יש ביט שיאכל לכם את המוח, רעשים שיוציאו את הראייה שלכם מפוקוס וטון נמוך וממלמל שיגרום לכם לתהות אם מישהו קורא לכם.
בשבוע האחרון חקרתי EP בשם Anytime Will Do ונבלעתי לתוך הקטע הבא.

נפילה מהכיסא
נסחוט עד הסוף את Untitled Unmastered, לויטייט, לויטייט, לויטייט.

נפל בעריכה

דומו ג'נסיס ואנדרסון .פאאק בשיר חדש מהאלבום "ג'נסיס".
יאנג ת'אג רוכב על סוס ומכריז על טור, בנוסף לצאת מייקסטייפ חדש בשם "Slime Season 3"
אדל מנסה (לא מצליחה) לעשות טוורקינג.
פליי-לו עם שלושה אנרליסד מהאלבום האחרון “You’re Dead”, שניים מהם עם Thundercat.
Yeasayer בדרכם להוציא (או שלא) את האלבום החדש ב-1 באפריל, עוד נדבר על זה!

Be First to Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *